חיפוש

אפס פסולת

סיפורי קיימות

לאחרונה הייתה לי הזכות להתחיל את הקמת מרכז הקיימות העירוני של שדרות. קיימות נשמע כמו נושא מסובך, שייך רק לאנשים "ירוקים" שאוהבים לחבק עצים ולהציל דולפינים.

כדי לשכנע שלא זה המצב, החלטתי לשתף את הקוראים בכמה סיפורים, שאני מקווה שיהיו מעניינים, ובכל סיפור נזכה להכיר קצת את עקרונות הקיימות ממש כאן, בחיים שלנו.

הסיפור הראשון הוא על אשפה. אבל אשפה זה נושא קצת לא סימפטי, אז אולי נדבר על תפוח (או תפוז או עגבניה). סיפורנו מתחיל ברינה, שאכלה תפוח, ואחרי האכילה היא חשבה מה לעשות עם השאריות. אפשרות ראשונה היא כמובן להשליך את השאריות לפח האשפה, בואו נראה מה קורה במקרה זה:

1.      התפוח נמצא בפח האשפה ושם מתחיל להירקב.

2.      תכולת הפח מגיעה לפח ברחוב ומשם למשאית האשפה.

3.      משאית האשפה מפנה את האשפה לאתר אשפה ליד באר שבע.

4.      באתר קוברים את האשפה ומכסים באדמה.

מה קרה בסיפור שלנו?

התפוח התחיל להירקב, מוציא נוזלים וריחות רעים (מה שנקרא "המיץ של הזבל"). ליד התפוח היו בפח שאריות מתכת שנרטבו והתחילו להחליד ולהתפרק, אריזות פלסטיק וקרטון יירטבו וחומרי הצבע שלהם נמסו.

טוב, זה באמת לא כיף גדול אבל בסוף מעלים את הכל למשאית ונפטרים מכל הג'יפה.

לא בדיוק. ראשית זה עולה כסף, כי משאיות האשפה לא נוסעות בחינם. פינוי הזבל כשלעצמו לוקח לא מעט זמן ומטריד את כל מי שמסביב. שנית, המשאית יוצרת זיהום אויר ופולטת גזים ומזהמים אחרים.

אבל בסוף, כל הטוב הזה נקבר באדמה ובזה נגמר הסיפור לא?

ממש לא. ראשית הנוזלים שבאשפה מחלחלים לקרקע ומזהמים את הקרקע ואת מי התהום. שנית, המזבלות תופסות הרבה מאוד שטח, שהיה אפשר להשתמש בו למגורים, לחקלאות, ולהרבה דברים טובים אחרים.

אז בואו נספר סיפור אחר!

אולי רינה תיקח את התפוח ובמקום לזרוק אותו לפח אשפה תשים אותו במתקן מיוחד – קומפוסטר – בגינה, בחצר או מתחת לבלוק. שם הוא יעבור תהליך קומפוסטציה, יחד עם עלים יבשים, ואדמה ויהפוך לחומר דישון, בדיוק כמו זה שאנחנו קונים בחנויות גינון כדי לפזר בגינה.

המחיר? 0 שקלים בדיוק, מיץ של זבל? אין בכלל, פתאום שקית האשפה קלה יותר, יבשה יותר ותופסת הרבה פחות מקום. וכבונוס, אחרי כמה חודשים יש קומפוסט איכותי שאפשר לדשן איתו גינות וצמחים ללא כל עלות!.

 

תגובות לדף