חיפוש

ירוק עד: שבעה ימים באירלנד
אם אתם אוהבים ירוק גם כשהוא לא רפואי ומחפשים נופים שיעצרו את נשימתכם והם לא באינסטגרמכם, תבטלו את הדיל המטורף שלקחתם לפאפוס (כי בשביל לפגוש מלא ישראלים צועקים ״ז׳אנו תעביר את הגרייגוס״ אפשר פשוט לרדת לאילת) ותקנו כרטיס טיסה לאירלנד.

צלם אותי כאילו אני לא רואה!

צלם אותי כאילו אני לא רואהההה. מחוז קונומארה במערב אירלנד.




מה אירלנד?! איפה זה נמצא ואנחנו בכלל לא מכירים מישהו שטייל לשם! אז זהו, שעבדכם הנאמן עשה את העבודה ורץ לספר כי דברים טובים חולקים.

לא סתם אני מדבר על ישראלים ובריכה וסטריאוטיפים. הדבר הראשון שבולט באירלנד, מעבר לטבע המשוגע ולקלאס האירופאי, זו האדיבות של התושבים. האירים האלה נחמדים בצורה שלא תיאמן. אתה שואל אותם משהו אחד והם מרצונם החופשי מנדבים לך מידע על עוד חמש נושאים בחיוך וזה מדהים.

אשתי שתחיה ואנוכי טסנו לאירלנד כדי לחגוג את שנה שלמה של נישואים. חשבנו לעצמנו שנהנה בעיקר בדבלין, בפסטיבל סנט פטריק שנחגג בסוף השבוע, אך התברר לנו שנהנים כאן ממש בכל מקום וזה עדיין עולה פחות מחמישה ימים באילת שמציעה לכולנו את האטרקציה המשעממת בתבל: הכדור.

בקיצור, התבקשתי לכתוב על הטיול שלי ושל זוגתי ולא להתמרמר על עמי ומולדתי אז קבלו את חמשת המקומות שכל אדם באשר הוא צריך להיות בהם כשהוא באי האיזמרגד.

5. צוקי מוהר
האטרקציה הכי מתויירת באירלנד תופסת רק את המקום החמישי דווקא בגלל היותה כזו. נכון, הנוף כאן משגע, והעוצמה (שאי אפשר להעביר בתמונות, כמה שניסיתי) של הטבע שמתפרצת כאן היא נדירה מאד אבל זו עדיין אטרקציה המונית. ייחודה של אירלנד כיעד תיירותי הוא בעובדה שכמעט בכל מקום מחוץ לערים הגדולות, אתם תרגישו שאתם מטיילים לבד. זו חוויה משוגעת שמחברת אותך עם הטבע ולכן מוהר בעיניי היא עדיין יעד חובה אבל לא אחד שמתברג למקומות הראשונים.

טבע בפול ווליום. צוקי מוהר

טבע בפול ווליום. צוקי מוהר






4. טיול סוסים במחוז גאלוואי
מחוז גאלוואי נמצא במערב אירלנד ובליבו שוכנת, כמה לא מפתיע, העיר גאלוואי שאליה נגיע בהמשך. האיזור נושק לקונמארה, חבל ארץ שמתאפיין בנופים מסתוריים ושונים לגמרי מהירוק המאפיין את שאר אירלנד; המוני אגמים, הרים מושלגים וצמחייה צהובה מתמזגים שם לתמונות מופלאות שתעלו לאינסטוש כי זה פשע אם לא. גם כבשים שמנות מסתובבות שם כאילו זה הבית שלהן (זה באמת הבית שלהן) וזה רק מתבקש שערימות של אירים היו מרימים את הכפפה ומציעים שם טיול סוסים רומנטי לא?! אז זהו שלא.
רק כמה חברות בודדות מציעות בקונומארה טיולי סוסים והן רחוקות זו מזו עשרות קילומטרים. אז שוב, אתם מרגישים לבד, רק אתם והטבע והאינסטוש והסוס וכמה שזה כיף.

סוסים בגלוואי.

סוסים בגלוואי. לפרופילללללל



3. דבלין
עיר הבירה של אירלנד והעיר השלישית הכי מתויירת בכל אירופה ובצדק. בניגוד לבירות אירופה, שמתהדרות בשילוב בין ישן לחדש בדבלין תמצאו רק ישן. זה אולי נשמע גרוע אבל זה כל כך טוב.
אין גורדי שחקים בדבלין, לפחות לא בחלק התיירותי שבה, כל היופי של העיר הזו מתרכז במבנים היסטוריים וטירות וכנסיות וסתם בניינים של בנק מהמאה ה19 שתמצאו בכל שתי מטר והם מטופחים להפליא. בנוסף, למרות שהשופינג בדבלין לא ממש זול, הוא מגוון ויש מבחר עצום של מותגים בינלאומיים ומקומיים שלא תמצאו בכל מקום.
ולדובדבן שבקצפת: הטמפל בר. טמפל בר הוא שמו של אזור במרכז דבלין שמתאפיין בצפיפות פאבים למ״ר הגבוהה ביותר שראיתי אי פעם. כל תייריה של דבלין מתרכזים כאן בכל ערב ושותים ומנגנים וצוחקים ושותים ורוקדים ושותים. הטמפל בר משתרע על מעין מדרחוב מקושט וחוץ מפאבים תמצאו כאן גם מסעדות מעולות וחנויות איריות מגניבות.

טירה אופיינית בדבלין. בלי גורדי שחקים

טירה אופיינית בדבלין. פחות גורדי שחקים.




2. גלוואי
הפעם אנחנו מדברים על העיר עצמה. גלוואי היא עיר בגודל בינוני במערב אירלנד ומוגדרת רשמית כ״עיר סטודנטיאלית״. ומה סטודנטים רוצים בחיים? להנות והרבה.
הרחובות כאן צבעוניים כאילו מישהו קיבל במתנה מלאי צבעים מטמבור ופשוט שפך על העיר בסדר אקראי. כל מבנה במרכז העיר צבוע בצבע אחר וביניהם שוב, טירות וכנסיות ומבנים מדהימים.
את גלוואי חוצה נהר רחב (ויש שם ברבורים!) שמוסיף לאווירה האירופית עוד נופך ועכשיו נעצור ונדבר על חיי הלילה:
כיאה למדינה שהצבא שלה עסוק בגיהוץ מדיו יותר מניקוי נשקו, גיוס לצבא באירלנד הוא בגדר המלצה בלבד. עקב כך, גילאי הסטודנטים בגלוואי נעים בעיקר בין הגילאים 18-25, אז בנוסף לפאבים מדהימים תמצאו גם מועדונים אירופאיים ברמה גבוהה ואם אתם בעניין של להתקרחן מצאתם לכם מקום.
רגע רגע... גלוואי יותר מגניבה מדבלין? כן, תרשמו לעצמכם.

גלוואי בבוקר. קולורפול!

גלוואי בבוקר. קולורפול!



1. מחוז וויקולו
יש משפט נפוץ שאומר ש״לאירלנד לא באים בשביל מזג האוויר״ והמשפט הזה פשוט ונכון. הגשמים הרבים והקור המקפיא (לעיתים) לא נמצאים ברשימת המשאלות של אף תייר בעולם שרוצה ליהנות מחופשתו. אז בשביל מה בכל זאת מגיעים לאירלנד? בשביל מחוז וויקולו לדוגמה.
הנוף שמסתתר באזור הזה (שעה וחצי מדבלין דרומה) הוא ללא ספק היפה ביותר שראיתי בחיי ואם הייתי מכיר צייר (מי מכיר צייר?!?!) הייתי שולח אותו לחיות שם את שארית חייו בטוב ובנעימים.
מפלים והרים ואגמים ונהרות ואיילים וכבשים וסלעים בגודל של שדרות מסודרים כאן כאילו מישהו חשב איך להניח כל אחד מהם ופתאום אתה מבין מה אנשים מוצאים בקור הזה. 
חוץ מהנוף המדהים, יש כאן המוני מסלולים שיוצאים מנקודות שונות וכולם יפים ועוצרי נשימה. אני ממליץ על אגם גלנדלוך (glandlough upper lake) בתור נקודת מוצא ומשם פשוט תמשיכו, אתם תמצאו את דרככם לבד.
וויקולו. כמו באגדה

וויקולו. כמו ציור.






תגובות לדף